עברו רק שבועיים-
והזדקנו בשנתיים.
עברנו את הקשה-
אבל עוד לא התחלנו.
הנורא מאחורינו-
אבל לא יודעים למה לצפות.
מבולבלים, מבוהלים.
אך אסופים ומלוכדים.
הלב קרוב-
הגוף רחוק.
עייפה כל היום-
לא נרדמת בלילות.
עושה הכי טוב שיכולה-
מרגישה שלא עושה מספיק.
עצובה ושבורה-
כועסת וחסרת רחמים.
מאמינה בטוב-
רוצה להשמיד.
מרגישה חלק-
מרגישה לבד.
כלום לא כמו פעם-
ולא יודעים מה יהיה מחר.
מנסים להיצמד לרגע-
דבוקים למה שקרה.
אני כבר לא יודעת
איך להחזיק יחד-
את כל המגוון.
הכל דואלי,
הכל אמביוולנטי,
הכל כפול,
הכל הפוך.
מחכים שיקום האחד-
שיקח אותנו לנודע.
שנסמוך עליו-
שנדע שאנחנו בטוחים.
שנחזור להרגיש-
חזקים ומוגנים.
למרות שבפנים-
מתקשים להאמין.
אז אם גם אתם-
מרגישים הכל כפול.
ולא מצליחים
לשמור על הפוקוס?!
תדעו שאתם לא לבד.
כל כפל הרגשות
המנוגדים,
והמשלימים,
גורמים לנו לתחושת בלבול-
שתחלוף עוד כמה ימים.
לחיי ימים שקטים ויציבים.
בטוחים ורגועים.
שנרגיש אחדות בלב,
ולא נתבלבל.
שנדע שיש רק דרך אחת-
ונראה את הסוף הגואל.
שננצח את המלחמה-
גם שהפסדנו במערכה.
שמכל הרע והנורא-
יצא טוב מלא בתקווה חדשה.
שלכם באהבה,
ד״ר שלי רווה-
מייסדת מרכז קואצ'ינג לישראלים בחו״ל
Commentaires