.png)
״תאכלי כבר משהו״
היא דחפה לי
טורטית קרוב לפה
ואני סרבתי
למרות שהיא ידעה
שזה החטיף המועדף עליי
ושיערה שלא אסרב,
הפעם סגרתי את הפה
הכי חזק שיכולתי.
״את תתעלפי״
היא ניסתה לשכנע
אבל כלום לא עזר.
החלטתי בגיל 8 לצום
ומאז אני צמה
כל שנה-
לא משנה מה.
גדלתי בבית חילוני
יש שיאמרו כופר.
ובגיל 8 בלי להבין
למה זה נכון לי
החלטתי לצום
ולא לוותר.
הם לא הבינו אותי
וגם אני לא אותם.
אבל היום אני
יודעת להסביר
את מה שבעבר
ידעתי רק להרגיש.
לצום כשכל בני עמי
צמים יחד באותו הזמן
זאת חוויה של אחדות
חוויה של אחווה.
בסבל הפיזי המשותף
עם שלם עובר
התפתחות רוחנית
ביחד באותו הזמן.
אולי האיסלם מתחזק
בגלל הראמדן?!
אולי הצם המשותף
של עם שלם יחד
גורם לו להתחזק
ולאחד כוחות
מכל קצוות תבל?!
ברור שיקומו אלו
שיתנו לזה הסבר חומרי
של כסף נפט וילודה.
אבל איפה שיש
כח לוחמה-
יש לא פחות,
אם לא יותר,
גם רוח לחימה.
השנה צמנו כולם
בלי שאמרתי מילה.
הם בחרו להתחבר
למשהו גדול יותר.
ואני התמלאתי גאווה.
אנחנו לא משפחה דתית
אבל אנחנו ציונים בנשמה.
ומתפללים כל יום
לשלום המדינה.
שנאחד כוחות
שנתחבר ברוחנו
שנקבל את השונה
שנבין שכוחנו בליבנו.
אמן שהחג יביא איתו קסם
של אהבה, אחדות ואחווה.
שלכם באהבה,
ד״ר שלי רווה-
מייסדת המרכז ליחסים עם שפע
Komentáře