בוקר טוב גברת ביקורת

מכירה את זה שבן הזוג שלך שוטף כלים ולא מנקה את הליכלוך שנשאר בכיור? ואת מגיעה הביתה ומעירה לו ב'חן': 'מאמוש, כבר ניקיתי כל כך יפה את המטבח, לא יכולת לנקות את הכיור?' הרצון שלנו שיהיה מושלם, גורם לנו להעיר על ה 10% החסרים ופחות להחמיא או לזכור את ה 90% היפים.

אבל ביקורת אחת יכולה להיות כמו צונאמי ששוטף אי של מחמאות.

למה? כי אנחנו בנויים ככה שאנחנו זוכרים עלבונות יותר ממה שאנחנו זוכרים מחמאות

מה משפיע עליכם יותר? שלוש מחמאות מאנשים שונים שאת מעריכה ואוהבת או הערה אחת של אדם כמעט חסר ערך בחייכם?

דמייני לרגע את עצמך בת 12, את קמה בבוקר ואת מתארגנת לבית ספר, מתלבשת, לוקחת את התיק ועומדת לצאת מהבית. אמא אומרת לך שאת יפה. ואבא מאחל לך בהצלחה למבחן ומזכיר לך כמה שאת חכמה. ואחות שלך מחמיאה לך על השמלה ואומרת לך שאת נראית מצויין. ואת מגיעה לביס והמורה מעירה לך בכיתה על התשובה המגוחכת שרשמת. האם כל המחמאות שנתנו לך הבוקר עזרו לך להתמודד עם ההערה של המורה?

האם שלוש מחמאות מאנשים שהכי אוהבים אותך שווי ערך יותר מההערה של מישהי שאת לא תראי עוד כמה שנים לעולם?

שהייתי בת 10 המורה דבי הביכה אותי מול כל הכיתה שהיא צחקה על העבודה שעשיתי בחופשת חנוכה וגרמה לי להסמיק עד נימי גופי. הרגשתי שהפנים שלי עולות באש מרב בושה. המילים והמחמאות של כל בני משפחתי נשטפו כלא היו מעולם ונשארתי עם העלבון עוד חודשים רבים אחרי. אז הייתי ילדה, ולא הבנתי שמספיק הערה אחת מביכה שתמחק ערמות של מחמאות שקיבלתי מהוריי תומכים ככל שיהיו.

היום אני מבינה שהכח שיש בהערה שלילית לא שוות ערך להערה חיובית. וגם אם אני אומרת לבן הזוג שלי כמה הוא מדהים, אבא נפלא, עובד מסור מוקירה אותו על התמיכה ומרעיפה עליו אהבה, צריך לזכור שקולה של ביקורת אחת תשמע חזק יותר מעשר מחמאות. למה? כיוון שהנטייה הטבעית שלנו כבני אדם זה ל'העביר הלאה' את המחמאות ולהשריש את הביקורת.

שתי דרכים להתמודד עם מחמאות מול ביקורת

ראשית, לבנות מערכת יחסים של פרגון והערכה ולהחליט מה באמת חשוב לי להעיר. מדוע?

שכאשר מעירים הערה או מעבירים עליך ביקורת האוטומט שלנו זה להרגיש 'לא בסדר'. גם ככה לרובנו יש ביקורת עצמית גבוהה ונטיה לבחור לראות מה פחות טוב בעצמינו. ולרב, הסביבה גם לא חוסכת הערות וביקורת. ולכן, היינו רוצים שבן הזוג שלנו יהיה אי המבטחים שלנו שיתן לנו תמיכה ופירגון והעצמה על כל מה שאנחנו לא עושים עבור עצמינו. בטח ברילוקשיין שלזוגיות יש משקל גדול יותר.

ברגע שאחד מבני הזוג מתרגל העצמה, פרגון והודיה- זה משנה את השיח ובונה מרחב בריא ומשגשג.

שנית, אנחנו לא מתורגלות לשמוע מחמאות והאוטומט זה לבטל אותן-

בחיי היומיום אנשים שונים מחמיאים לך על כל מיני דברים, על איך שאת נראית, או מה שאת לובשת, על נדיבות ליבך או מעשה ידייך. הנטיה הטבעית שלנו היא להעביר הלאה את המחמאות. לא להתעכב עליהן. לא לנכס אותן. גם לנו יש נטיה להתרכז במה שאנו לא אוהבות במקום במה שאנו כן אוהבות בעצמינו.

ומצד שני, אנחנו זוכרות, נוצרות ולעיתים לוקחות ללב הערות וביקורות. מה הטריק? לתרגל לשמוע מחמאות, ולסנן ביקורות.

הכלל- יחס של 1 ל 5. את רוצה להעיר לבן הזוג? להגיד איפה הוא טעה? לא עשה טוב? שימי לב שראשית פירגנת לו על מעשיו הטובים לפחות חמש פעמים.

וכיוון שברילוקשיין,לזוגיות יש משקל גדול יותר, קיימת חשיבות למידה של הביקורת לעומת הפרגון. לכן הכלל של 5 ל-1 חשוב יותר מאי-פעם והמודעות ליחס תגרום לשינוי בשיח בניכם.

המון בהצלחה!!

שלכן ולשרותכן,

ד"ר שלי רווה- מאמנת אישית

מתמחה בהתפתחות אישית וזוגית ברילוקשיין