נסעתי לים עם הילדים,
שיחקתי איתם בחול.
הגדולה זרקה עלי מלא בוץ,
התפוצצנו מצחוק.
זרקתי עליה בחזרה.
עד כאן הכל טוב (:
בערימת חול היתה אבן,
האבן פגעה לילדה באף,
הדם זרם כמו ברז פתוח,
היא פילחה את האוויר בצרחות אימה.
הרגשתי אשמה!
צעקתי לבן החייל-
׳תשמור על אחותך הקטנה׳
ורצתי עם הפצועה-
לקבל עזרה ראשונה בחוף.
עד כאן- נניח שסביר.
לקח המווןן זמן עד שהדימום נעצר,
ועד שהאחות במרפאה
פתחה קריאה במיון ילדים,
ועד שהילדה נרגעה,
ועד שכמעט כמעט עזבנו את המרפאה.
מרחוק שמעתי צרחות מוכרות,
שהולכות ומתקרבות.
יצאתי מהמרפאה,
ראיתי את הקטנה
רצה לעברי,
וצווחת את נשמתה.
שתי מדוזות שובבות,
התיישבו לה על הרגליים.
היא קיבלה כוויות מדרגה 2!!
כאבי תופת שקשה לתאר,
וכדי להתמודד עם הכאב,
היא נרדמה לי על הידיים לשעתיים-
לכבות קצת הצריבה ברגליים.
בזמן שהיא ישנה עלי,
שמתי קרח, אלו-וורה ופנסטיל
ועוד הרבה קרח,
אלו-וורה ופנסטיל.
כולי מלאה בבוץ
הילדה ישנה על הידיים
וככה אחרי שעתיים
נסעתי למיון
עם השתיים.
כאב לי על שתיהן,
הרגשתי אשמה,
רציתי להחזיר הגלגל אחורה,
ולהתחיל את הכל מהתחלה.
אבל אי אפשר היה!!
שיחזרתי את האירוע-
שוב ושוב בראש.
ניסיתי להבין-
למה זרקתי לה חול על הפנים?
ולמה לא מיהרתי לחזור לים-
לבדוק מה עם הילדה הקטנה?
ולמה בכלל נסענו לים,
כשהייתה לי הרגשה משונה?!
לפעמים החלטה קטנה של רגע,
משנה חיים באופן קיצוני.
החופש, תחושת השחרור, הקיץ,
הטיולים, החופשות, הקייטנות,
יציאה מהשגרה,
ועוד הרבה שינויים ביומיום,
גורמים לנו להחלטות פזיזות
ולטעויות.
תהנו מהחופש,
תשמרו על עצמכם,
תשקלו פעולות,
ואל תלכו לים כשיש מדוזות.
וטיפ להורים בחופש הגדול-
תביאו חמלה לעצמכם,
על מה שאתם יכולים
ועל מה שאתם גם לא יכולים.
המשך קיץ בטוח ושקול
ושלא תפסיקו לחייך (:
לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות אלינו בכתובת המייל: shelly@shellyrave.com
ונחזור אליכם בהקדם.
לעוד טיפים וכתבות כנסו עכשיו:
https://www.shellyrave.com/blog
שלכם באהבה,
ד״ר שלי רווה-
מנטורית ליחסים עם הצלחה.
Comments