הלוואי שלא יכאב

אני מחבקת אותה פעם אחרונה

ושתינו חונקות את הדמעות.

היא מסתכלת בעיניים אדומות,

שפתיים מכווצות כמו הלב הנחמץ,

ואומרת בשתיקה הרועשת שלה-

׳אל תעזבי אותי׳.

אני מחייכת חיוך מאולץ

ובלב מבקשת ׳סליחה׳

ומנסה בראש לומר לעצמי-

׳אל תרגישי אשמה׳.

שוב נפרדים,

שוב מתחבקים,

עוד קצת בוכים,

ועוד קצת מתכווצים.

מנסים להחזיק בפנים-

מחייכים מבחוץ,

עושים פוזות למצלמות,

מנגבים את הדמעות.

קל לי לארוז מזוודות,

קל לי לפרוק ארגזים,

אבל לא פשוט לי בכלל-

להפרד מאהוביי ליבי.

כל שנה אותו הסיפור,

מנסים להספיק לראות את כולם

מבינים שזה רק ביקור שנגמר.

אמנם ביקור ארוך-

של כמה חודשים,

אבל הזמן מדוד-

ויש מועד סיום.

למרות שזה זמני,

למרות שזה כבר בשגרה,

אני כואבת את הפרידות

ופרידה מציפה פחדים ודאגות:

פחד מנטישה,

פחד מבדידות,

פחד מאי ודאות,

פחד משינוי.

עוד לא פיתחתי טריק,

ואין לי קסמים-

כיצד מתגברים,

על פרידה מאוהבים.

דוחפים את הרגשות עמוק?!

מספרים סיפור שזה זמני?!

מנסים לחשוב בהגיון מה מפחיד?!

ובסוף קצת נשברים.

קשה לי לעזוב,

קשה לי להיפרד,

ולא מצאתי עדיין נוסחה-

שתעזור לי להתגבר על הכאב.

אני חוזרת לארה״ב

אחרי חמישה חודשים מקסימים בישראל,

הבנות נפרדות מחברות ומשפחה,

אני נפרדת מהשורשים,

ומתחושת השייכות-

והחיבור הנשמתי.

תודה לך ישראל שקיבלת אותנו

שוב-

כל כך יפה,

תודה על תחושת השייכות!

שמקנה לי ביטחון ושלווה.

תודה על אחדות,

ערבות הדדית,

חברות ומשפחה,

ושפע של אהבה.

לפעמים צריך חושך-

כדי להעריך את האור.

אמריקה הגדולה,

קבלי אותנו יפה,

ואולי תאמצי קצת ערכים-

מאחותך הקטנה.

ועד שאחזור, ובכלל-

שלא תפסיקו לחייך לעולם (:

לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות אלינו בכתובת המייל: shelly@shellyrave.com

ונחזור אליכם בהקדם.

לעוד טיפים וכתבות כנסו עכשיו:

https://www.shellyrave.com/blog

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מנטורית ליחסים עם הצלחה